הדה שבו שכבר סיקרתי כאן בבלוג הייתה הצלחה גדולה וחייבה את החברות האחרות להגיב. התגובה של חברת רנו באה בצורת רנו 4, מכונית שיוצרו למעלה מ- 8 מיליונים ממנה במפעלים ברחבי העולם.
המכונית הושקה ב-1961 בשני דגמים R3 ו-R4 מטעמי מיסוי.
דגם R3 היה בעל מנוע 603 סמ"ק 22.5 כ"ס ודגם R4 בעל מנוע 747 סמ"ק 26.5 כ"ס או 32 כ"ס
בין השנים המכונית עוברת שינויים מינוריים בעיקר בגריל הקדמי ובמנוע.
המכונית הראשונה שהייתה בבעלותי הייתה רנו 4 שנת 1976 שהייתה גרוטאה בשל בעלים קודמים שהזניחו אותה. בתקופות שהיא הייתה תקינה היא הייתה מכונית חסכונית שיכולה להסיע בקלות 4 אנשים. היא תמיד הייתה ספרטנית פחות מהדה שבו, למרות שבשנים האחרונות שלה הייתה ספרטנית לעומת המכוניות ששווקו בשוק.
34 כוחות הסוס שלה היו בעיה בעליות תלולות (845 סמ"ק) אבל דגם 1,100 גם לא טוב ממנה כי אמנם קיבל אולי שני כוחות סוס נוספים אבל גם קילוגרמים עודפים שייתרו את התוספת הזניחה של כוחות הסוס.
ברוח החיסכון הספרטני של הדה שבו שבה היא נועדה להתחרות. הדלת נפתחה מבפנים בידית שהייתה בחריץ בדלת דומה יותר למשהו שרואים על מקררים או ארונות מטבח נטולי ידיות. החלון היה חלון הזזה (חיסכון של עוד ידית) אבל המאפיין הידוע מכל שלה הוא ידית ההילוכים בלוח המחוונים שהתחברה למוט שהלך מעל למנוע עד לתיבת ההילוכים שחוברה בחזית המנוע. המטרה הייתה יצירת ספסל ישיבה קדמי אבל זמן רב לאחר שהמושבים הקדמיים הופרדו לנהג ולנוסע הידית המשיכה עד הסוף.
כיוון שהמכונית יוצרה בכל רחבי העולם האבזור היה בהתאם למצוי בארץ הייצור בארגנטינה למשל לא נדיר היה למצוא רנו 4 עם ריפודי עור למושבים.
בארץ המכונית הייתה פופולרית למדי כמו בשאר העולם והיא אף שירתה בצה"ל כרכב שירות של אנשי קבע סרנים ורבי סרנים. האמת שבסוף החיים של המכונית הזו במחצית השנייה של שנות השמונים עדייו נראו פה ושם רנו 4 צבאיות, מה שלא ניתן לומר על הרום כרמל שכבר לא נראתה בצה"ל.
הייצור של רנו בצרפת הופסק ב-1992 אך המכונית המשיכה להיות מיוצרת במספר מקומות. הטנדר של רנו היה השריד האחרון שלה עד שהוחלף על-ידי רנו אקספרס המבוססת על הרנו 5.
למעלה מ-30 שנה יוצרה רנו 4 והאמת שמי שראה רנו 4 ורנו 5 על ליפט יכול להתרשם שאף שרנו 5 הייתה מכונית מודרנית יותר ומתאימה לזמנה היא עדיין הייתה בה השפעה של רנו 4. רנו 4 ואחותה רנו 5 (שאני חושב שהיא היורשת האמיתית שלה למרות שיוצרה לצדה במשך זמן רב) היו הצלחה אל מול שלל הרנו 6 ו-12 והדגם הראשון של טווינגו שהיו כישלון.
היסטוריה של רנו 4
רנו 4 - היסטוריה
רנו 4 בוויקיפדיה
המכונית הושקה ב-1961 בשני דגמים R3 ו-R4 מטעמי מיסוי.
דגם R3 היה בעל מנוע 603 סמ"ק 22.5 כ"ס ודגם R4 בעל מנוע 747 סמ"ק 26.5 כ"ס או 32 כ"ס
R3 מקור |
R4 (מקור וויקיפדיה) |
רנו 4 1967- 1974 |
רנו 4 1974 -1978 |
רנו 4 1978 - |
דגם טנדר |
34 כוחות הסוס שלה היו בעיה בעליות תלולות (845 סמ"ק) אבל דגם 1,100 גם לא טוב ממנה כי אמנם קיבל אולי שני כוחות סוס נוספים אבל גם קילוגרמים עודפים שייתרו את התוספת הזניחה של כוחות הסוס.
ברוח החיסכון הספרטני של הדה שבו שבה היא נועדה להתחרות. הדלת נפתחה מבפנים בידית שהייתה בחריץ בדלת דומה יותר למשהו שרואים על מקררים או ארונות מטבח נטולי ידיות. החלון היה חלון הזזה (חיסכון של עוד ידית) אבל המאפיין הידוע מכל שלה הוא ידית ההילוכים בלוח המחוונים שהתחברה למוט שהלך מעל למנוע עד לתיבת ההילוכים שחוברה בחזית המנוע. המטרה הייתה יצירת ספסל ישיבה קדמי אבל זמן רב לאחר שהמושבים הקדמיים הופרדו לנהג ולנוסע הידית המשיכה עד הסוף.
כיוון שהמכונית יוצרה בכל רחבי העולם האבזור היה בהתאם למצוי בארץ הייצור בארגנטינה למשל לא נדיר היה למצוא רנו 4 עם ריפודי עור למושבים.
בארץ המכונית הייתה פופולרית למדי כמו בשאר העולם והיא אף שירתה בצה"ל כרכב שירות של אנשי קבע סרנים ורבי סרנים. האמת שבסוף החיים של המכונית הזו במחצית השנייה של שנות השמונים עדייו נראו פה ושם רנו 4 צבאיות, מה שלא ניתן לומר על הרום כרמל שכבר לא נראתה בצה"ל.
הייצור של רנו בצרפת הופסק ב-1992 אך המכונית המשיכה להיות מיוצרת במספר מקומות. הטנדר של רנו היה השריד האחרון שלה עד שהוחלף על-ידי רנו אקספרס המבוססת על הרנו 5.
למעלה מ-30 שנה יוצרה רנו 4 והאמת שמי שראה רנו 4 ורנו 5 על ליפט יכול להתרשם שאף שרנו 5 הייתה מכונית מודרנית יותר ומתאימה לזמנה היא עדיין הייתה בה השפעה של רנו 4. רנו 4 ואחותה רנו 5 (שאני חושב שהיא היורשת האמיתית שלה למרות שיוצרה לצדה במשך זמן רב) היו הצלחה אל מול שלל הרנו 6 ו-12 והדגם הראשון של טווינגו שהיו כישלון.
היסטוריה של רנו 4
רנו 4 - היסטוריה
רנו 4 בוויקיפדיה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה