הטיל הכי איטי

פרסומת מ-1968

לא זה לא חרוט הגלידה אלא קטנוע מתוצרת ישראל.
הקטנוע יוצר במפעלי האופניים הישראלים (Israel Cycling Manufacture) בקיבוץ צרעה מחלקים שהובאו מחו"ל ומחלקים שיוצרו בארץ.

הקטנוע היה מבוסס על דגם של קטנוע גרמני, קפרי (Capri) של חברת אכילס (Achilles) שהייתה פעילה בין השנים 1953-57 ויוצר ברישיון בהולנד בשם Germaan Capri. המפעל והציוד נקנה על ידי יצרנים אופנועים בריטית נורמן שייצרה בבריטניה את הגרסה שלה נורמן ניפי (Norman Nippy).

אכילס קפרי

הגרסה הישראלית דמתה תחילה לגרסה מחו"ל דמויית אופניים (ומכאן קטגוריית הרישוי אופניים עם מנוע עזר) לאחר מכן כמו הקטנועים שניתן לראות במזרח הרחוק קיבלה מושב ארוך רציף על חשבון הסבל.

השם הגרמני/ההולנדי קפרי מאזכר את האי האיטלקי, שאז (וגם היום) הקטנועים היו אמצעי התחבורה הפשוט, הקל והזול לתיירים באיי הים התיכון. השם האנגלי ניפי (זריז) קצת מטעה, אכן כקטנוע היה זריז בתנועה העירונית אבל זה כלום לעומת שיא ההטעיה הישראלי שהטילון הזה לא דמה בכלום לטיל.

הטילון היה מופד (moped) שפירושו motor + pedal, קטנוע שהותנע באמצעות דיווש, שהיה נחוץ בעליות תלולות או שנתקעת ללא דלק. מנוע 2 פעימות 49 סמ"ק הזעיר, הונע בתערובת של 35% שמן ודלק והפיק כ"ס שגם אדם עם אצבעות חסרות יכול לספור על כף יד אחת (כ-2.4 כ"ס בדגמים החזקים). הקטנוע כלל 2 הילוכים והגיע למהירות מרבית של 60 קמ"ש.
עם מנוע בעל כוח של מכסחת דשא ברור הטילון היה חסכוני היצרן הגרמני טען ל-1.5 ליטר/100 ק"מ 66 קילומטר לליטר! בעוד שהגרסה הבריטית קיבלה שדרוג למנוע 98 סמ"ק של זקס (מהירות מרבית 100 קמ"ש), הטילון המשיך עם המנוע הקטן, אבל לא יכול היה להתמודד עם הייצור האיכותי והזול יותר מהמזרח והמפעל נסגר בשנות השבעים לאחר 20 שנות שיווק 1959 - 1979.

מידע נוסף תוכלו למצוא בקישורים למטה. יש משהו משותף לטילון ולמסרשמידט, הם סיפקו צורך לרכב זול ונעלמו שנכנסו כלי תחבורה כדאיים יותר, ושניהם הונעו במנוע של חברת זקס הגרמני.

עוד דבר מעניין להיסטוריה הדו-גלגלית של ישראל המשווקת של הטילון היה חברת עופר הידועה היום כעופר אבניר יבואני פיאג'ו, סוזוקי וקימקו.

כתבה באתר fullgaz (כולל כמות נאה של תמונות)

כתבה באתר Ynet

ישראליאנה - אז והיום - אנשים ישראל - רוכבים על טילון

מאמרים באנגלית על נורמן ניפי (חפשו ברשימה Nippy)