יום שבת, 10 בדצמבר 2016

רשמת לב חשמלית

ניסאן היא אחת מהיצרניות היפניות הגדולות, שותפה עם רנו ובעלת רוב המניות ביצרנית הרכב מיצ'ובישי. ניסאן ידועה בקצוות שלה מצד אחד בתכנית הרכב טופ גיר תיעבו את המכוניות המשפחיות שלה שלטענתם הן משעממות, אך מהצד השני היא יצרנית של רכבי ספורט מעולים דוגמת GT-R ו- 370Z וטנדרים עמידים כמו הנבארה.

ניסאן גם מחזיקה במותג היוקרה אינפניטי המקביל ללקסוס של טויוטה ואקורה של הונדה היא היצרנית של הרכב החשמלי הנמכר ביותר ניסאן ליף.

הליף הוא לא מלהיב בעל עיצוב גמלוני שמזהה אותו בכל מקום, אך עתיד בדגם הבא לקבל עיצוב יותר אופנתי ומודרני. הליף הוא הרכב החשמלי הנמכר ביותר בשל מתן תמורה טובה למחיר. הוא רכב שיכול להסיע חמישה נוסעים ומטען למרחק סביר. העדר מתחרים עד השנים האחרונות גרם לכך שכל מי שרצה רכב משפחתי חשמלי במחיר סביר לא הייתה לו ברירה אלא לבחור בליף.

השוק של המכוניות ההיברידיות והחשמליות מתעורר בייחוד שטסלה ושברולט הולכות להוציא מכוניות חשמליות משפחתיות בעלות טווח גדול יותר מהליף.

ניסאן הציגה לאחרונה את גרסה של המיני-ואן שלהם נוט הפועלת בשיטה שהם מכנים e-power. הם מכנים את זה מכונית חשמלית מסוג אחר. האמת שלא מדובר במכונית חשמלית כי אם במכונית היברידית.


מדוע ניסאן מכנים זאת מכונית חשמלית? המכונית מונעת אך ורק במנוע חשמלי שהמתח שלו מגיע ממצבר.עד כאן נכון, אבל את הנוט כלל לא ניתן לחבר לחשמל לטעינה היא נטענת באמצעות מנוע קטן רגיל. המכונית היא למעשה היברידית שיטת פעולה כזו נמצאת כבר בוולט (VOLT) של ג'נרל מוטורס, והם לא המציאו אותה זו השיטה שבה פועלים קטרי אלקטרו-דיזל של הרכבות.

ברכבות מנוע הדיזל הוא למעשה גנרטור ענק שמיצר חשמל. היתרון של שיטה זו ברור מנועי חשמל הם נשלטים יותר ממנועים מכניים, ניתן בקלות לכוון אותם ויש פחות הפסד של כוח. יתרון נוסף שניתן לעקוף את הגנרטור ולהזין את הרכב בחשמל דבר שניסאן בחרו לוותר עליו.

הרכב הזה אמנם יזהם יותר מרכב חשמלי, אבל כיוון שהמנוע שלו אינו מניע כלום כמו ברכב היברידי רגיל, אלא מהווה גנרטור הוא צריך לספק מספיק חשמל ולא כוח הנעה ולכן ניתן להסתפק במנוע קטן וחלש יותר שצורך פחות דלק. היתרון ברור לא רק שהסוללה יכולה להיות קטנה יותר (וקלה יותר) מברכב חשמלי אלא גם המנוע קטן וקל יותר מברכב היברידי.

לא מובן מדוע הם בחרו לוותר על הטעינה שמאפשרת לחסוך עוד יותר בצריכת דלק (וקיימת בשברולט וולט), ייתכן שזה נעשה כדי למנוע טעינה תכופה כיוון שטווח הנסיעה ללא המצבר הוא כחצי מרכב חמשלי מה שייחייב כנראה לטעון אותו כל ערב גם לנסיעות קצרות.

מדוע הם מכנים אותו רכב חשמלי ולא היברידי בזה הם לא ראשונים, כך עשתה גם שברולט בעבר, רק שלשברולט בזמנו לא היה רכב חשמלי טהור, מה שמסביר אולי את המניע שלהם אז לומר זאת.

דיווח מאתר ניסאן

יום שבת, 20 באוגוסט 2016

משלושה יוצא אחת

לאחר תקופה ממושכת של עיכוב החל שיווק של אחת המכוניות המעניינות ובעלת תפיסה חדשה Elio.
Elio (איליו) קרויה על שם מייסד החברה פול איליו לשעבר בכיר שלעבר בתעשיית הרכב האמריקאית. 


מה הרעיון מאחורי איליו?

הנתונים מראים שרוב המקרים אנשים נוסעים במכונית שלהם רוב הזמן לבדם לעתים עם אדם נוסף, לכן איננו זקוקים רוב הזמן לרכבים בעלי ארבע חמישה או שבעה מושבים המבזבזים יותר דלק.

הרעיון היה לפתח מכונית חסכונית בצריכת הדלק היכולה לשאת שני אנשים מבוגרים בנוחות וזולה כדי שניתן יהיה לרכשה כמכונית נוספת או במכונית לתפרנים ללא הוצאה גדולה.

התנאים הנוספים היו שהמכונית תהיה זולה במחיר אבל באיכות טובה ובטוחה ותיוצר כמעט כולה מחומרים הנמצאים בארצות הברית, כלומר חסכונית, זולה, בטוחה ואמריקנית.
פול איליו והמכונית (מקור אתר החברה)

מה כל כך מקורי באיליו?

איליו היא מכונית תלת גלגלית אבל בניגוד למכונית רובין של רליאנט עם גלגל קדמי בודד אצלה הגלגל הבודד נמצא מאחור דומה לאיזטה הוא יותר נכון לאופנועים התלת גלגליים דוגמת פיאג'ו וקאן-אם

ההנעה אינה בגלגל האחורי אלא בגלגלים הקדמיים, לשיפור העבירות שלה על משטחים בעלי אחיזה נמוכה, כגון בוץ או שלג כל הכביש. וכן לשיפור התנהגות הכביש  כי במכוניות בעלות הנעה אחורית נוטות להיגוי יתר (זריקת הזנב של המכונית החוצה) תופעה שניתן לראות במורגן התלת גלגלית.

הישיבה במכונית היא לא זה לצד זה אלא טנדם זה אחר זה. המטרה היא להקטין את רוחב המכונית וכך להפוך אותה לאווירודינמית כדי להפחית את צריכת הדלק. כדי לשפר את היציבות מפשק (המרחק בין) הגלגלים הקדמיים גדול מרוחב המכונית.

המכונית יועדה להימכר ב- 6,800 דולר, מחיר של מכונית משומשת סבירה בארצות הברית אבל לבסוף היא נמכרת במחיר של החל מ- 7,300 דולר עדיין נמוך יותר מכ- 11,000 דולר של המכונית החדשה הזולה ביותר בארצות הברית. 

המכונית הבסיסית היא ידנית וכוללת: מזגן, 3 כריות אוויר ABS, בקרת אחיזה ובקרת יציבות, בלמי דיסק, חלונות חשמליים ונעילה חשמלית. המהירות המרבית היא כ- 150 קמ"ש (לדעתי דמיונית) והתאוצה ל- 100 היא כ- 9.6 שניות שמושגת ממנוע 0.9 ליטר 55 כ"ס.
 האורך הכולל הוא 408 ס"מ מפשק קדמי: 170 ס"מ מרחק בין הגלגלים הקדמיים לאחורי: 279 ס"מ גובה 138 ס"מ מרווח גחון (מרחק מן הקרקע): 14.6 ס"מ (המפרט המלא).



כיצד היא כל כך זולה?

המכונית מיוצרת במפעל בלואיזיאנה שהיה שייך בעבר לאחת היצרניות הגדולות. החברה בונה את גוף הרכב אבל כל שאר החלקים המכניים והחשמליים הם חלקים שקיימים בשוק ולא חלקים שמיוצרים במיוחד עבור רכב זה. גם התוספות בתשלום שניתן להוסיף לגרסה הסטנדרטית כמו תיבת הילוכים אוטומטית או החלפת הרדיו בנגן תקליטורים, הוספת מערכת חניה, הן רכיבים שקיימים בשוק אצל ספקי חלפים לרכב ולא מיוצרים במיוחד עבור המכונית. 

ברכב נעשו מספר צעדי חיסכון, המנוע הוא לא חזק במיוחד, למכוניות זולות בישראל יש מנועים בנפח דומה שמפיקים 69 כ"ס. מכסה המנוע נפתח קדימה ולא מעלה באופן רגיל  מתברר שהמנגנון הזה זול יותר. אין הגה כוח  כי זה חוסך משקל ומחיר והרכב לא שוקל הרבה.

המכונית גם נמכרת בשנים האחרונות בהזמנות דרך האינטרנט אנשים יכולים לשלם מקדמה על המכונית (קצת מתחת ל 57,000 עשו זאת). החברה כיום פתחה מסלול נוסף במסגרתו ככל שאתה משלם מקדמה גבוהה יותר אתה מתקדם יותר לראש התור וזכאי גם להחזר המקדמה.

המכונית מציעה מפרט בסיסי של בטיחות ואבזור לא רע למה שהיא, אבל היא מצריכה שינוי מחשבתי. רכבים תלת גלגליים הם בדרך כללי גרסאות ספורט דו מושביות זה לצד זה כמו סלינגשוט של פולריס ומורגן 3 גלגלים ולא טנדם. 

חסרונות : המכונית אמנם מיועדת לשני אנשים אבל בניגוד לסמארט כיוון שהמושב האחורי מיועד להושבה של מבוגר היא ארוכה כמו מכונית רגילה.התוצאה אין לה כמעט תא מטען אחרת היא הייתה ארוכה עוד יותר. מי שרוצה אבזור נוסף צריך להוסיף כסף.
אבל מצד שני יש לציין שבמכוניות מיני זולות רבות בישראל אתה אמנם מקבל 5 דלתות אבל ללא חלונות חשמל וחלונות שלא נפתחים בדלתות אחוריות ובכל המכוניות יש גרסאות בסיס ותוספות וגרסת הבסיס כאן היא באבזור סביר. אבל חשוב מכל המחיר המחיר בתרגום לו הייתה משווקת בארץ גרת הבסיס הייתה עולה כנראה 35 - 36 אלף שקל פחות מהקטנוע התלת גלגלי MP3 של פיאג'ו בנפח 300 סמ"ק.

אני מתאר לעצמי שההצלחה של איליו תימדד בשירות ובעיקר באמינות של הרכב אם אלו לא יהיו הרכב כנראה ייכשל.

יום שבת, 13 באוגוסט 2016

לא רק גלידה

מי ששירות בצבא בייחוד ביחידות שדה בטוח שנתקל בריאו, לא חברת הגלידות כי אם המשאית.
ריאו M 35 מקור ויקיפדיה
המשאית האמריקנית M35 יוצרה כדי להחליף את קודמתה (GMC CCKW) ששירתה במלחמת העולם השנייה ובמלחמת קוריאה ודגמים שלה יוצרו על ידי חברות שונות החל משנת 1950 ועד סוף שנות התשעים. בארצות הברית היא גם ירשה את הכינוי של קודמתה "Deuce and a Half" שפירושו 2 וחצי ומציין את יכולת נשיאת מטען בסיפון האחורי (האמת שהמשאית יכולה לשאת מטען כבד יותר).

המשאית יכולה לשמש לנשיאת משא, להובלת חיילים, לגרירת תותחים ולמעשה לכל דבר שניתן להתקין עליה, כולל תותחים ומנופים (ריאו מנוף היה נמצא בכל סדנה צהלית).
דגם להרכבה של ריאו ממלחמת ווייטנאם

משנות השבעים הריאו שימש ועדיין משמש, כמשאית השטח הבינונית של צה"ל למרות שהוא אמור לצאת מהשירות  ולהיות מוחלף בטטרה המורכבת בארה"ב.
שמה הצהלי הגיע מכך שההוא תוכנן ויוצר (בין השאר) על ידי חברת REO.
חברת REO הייתה חברת רכב שהפסיקה לפעול סופית ב- 1975 ונושאת את שמה של מייסדה Ransom Eli Olds (רנסום אלי אולדס) שהקים אותה ב-1905 לאחר שעזב את חברתו הקודמת אולדסמוביל, שנרכשה על ידי גנרל מוטורס שהפסיקה לייצר מכוניות תחת שם זה ב-2004.

המשאית יוצרה במגוון דגמים עם מנועי בנזין ודיזל (סימן מעניין שלמדתי למשאיות דיזל בצה"ל גלגלים אחוריים כפולים ולבנזין בודדים).

לאחר שהמשאית החלה לצאת משירות בחילות של צבא ארה"ב היא הגיעה לשוק הפרטי שם החלו לקצר אותה כדי להפוך אותה לשימושית יותר לנסיעה בשטח או להוסיף לה תא צוות (קבינה כפולה).
מקור C&C Equipment

ריאו בוויקיפדיה האנגלית

תמונות ריאו M35 בפינטרסט

יום שישי, 25 במרץ 2016

היפה מכולם

ב-5 באוקטובר 1955 הציגה סיטרואן בתערוכת הרכב בפריז את סיטרואן DS, המכונית שנבחרה כמוצר המאה העשרים ואחת המכוניות היפות ביותר והמשפיעות ביותר על עולם הרכב.

המכונית עוצבה על ידי הפסל ומעצב מכוניות שעבד עבור סיטרואן פדריקו פלמיני ומהנדס אווירנאוטיקה אנרה לפברה. ולכן בנוסף למראה המיוחד היא הייתה אווירודינמית וכללה מאפיינים עיצוביים וטכניים ייחודיים.

הגה חישוק בודד המעוצב
 פנסי האיתות האחוריים מוקמו גבוה בהשתפלות של הגג לאחור. בדגמים מאוחרים תתוסף משענת יד לנהג בין המושבים הקדמיים.
מראה מאחור עם פנסי האיתות העליונים.
היא כללה מערכת הידראולית מיוחדת של איזון בסגנון פלס שאפשרה לה לאזן את עצמה גם עם שלושה גלגלים. המערכת אפשרה הגבהה והנמכה של המכונית בהתאם לתנאי הדרך. בנוסף לכך היא הייתה המכונית הסדרתית הראשונה שיוצרה עם בלמי דיסק.

בסיס הגלגלים הגדול שלה יצר מרחב פנימי מרווח והפך אותה למכונית מנהלים - פאר שגם נשיא צרפת דה גול השתמש בה.

סדרה 3 ששווקה החל משנת 1968 כללה שינוי עיצובי של החלפת הפנסים בפנסי כריש הדומים מאוד לאלו הנפוצים כיום וכן הוכנסו בה פנסי פניות או עיקולים - פנסים כיווניים המאירים לכיוון שבו ההגה פונה.

מראה סדרה 3
סיטרואן DS יוצרה בנוסף לצרפת במפעלים בבריטניה, באוסטרליה, בדרום אפריקה, בפורטוגל וביוגוסלביה (דגמי האמבולנס). על אף השיפורים והחדשנות שלה בשנות ה-70 המכונית הייתה כבר מיושנת והיה צורך להחליפה בדגם מתקדם והיא הוחלפה בדגמים מכוערים ממנה, אבל שירשו ממנה מספר תכונות.

כיום סיטרואן מייצרת דגם DS, אבל בניגוד למיני, לחיפושית ולפיאט 500 אין זה דגם הכולל מרכיבים עיצוביים של הדגם הישן, אלא מכונית עילית מעוצבת החולקת איתה רק את שם.

סיטרואן DS - ויקיפדיה

המהפכה הצרפתית

יובל לסיטרואן DS