בחזרה לעבר

בשנים האחרונות יש חזרה למכוניות עבר למכוניות עבר שהם רטרו או הומאז' לדגמים שהיו בעבר. מכונית רטרו היא בעצם פרשנות מודרנית לרכב ישן, כלומר איך היה נראה הרכב אם היה מיוצר היום.

עד כמה רטרו פופולרי?

ובכן כאשר היצרן אינו יותר גרסת רטרו לפעמים מישהו ירים את הכפפה וייצור קיט רטרו. כזה הוא הקיט של חברת קסלני (Carrozzeria Caselani) ליצירת הוואן המסחרי של סיטרואן (Citroën H Van) עם דופן המתכת הגלית על בסיס של דגמי המסחריות של סיטרואן הכולל גם את הסיטרואן אמי.

מה יוצר מכונית רטרו טובה?

ראשית בסיס טוב. לא ניתן ליצור רטרו למכונית שאף אחד לא מתגעגע אליה. מכונית שהייתה הצלחה שנמכרו מילונים ממנה היא סימן ברור להתחלה טובה. מכונית שקבעה איזשהו מגמה -טרנד, מכונית ייחודית. אך זה לא תמיד מתכון להצלחה כגון החידוש של החיפושית שכשל.

ניתן לראות דוגמאות לכך מרטרו מוצלח הפיאט 500. הגם שהמקור היה רכב צפוף בעל מנוע חלש הוא אחד מרכבי המיני האירופים הבולטים והמצליחים. סמל של הרכב האיטלקי שממנו יתפתחו הדגמים הבאים.

המיני היא דוגמה לרכב שחידש רכב מוצלח. רכב חדשני פופולרי ובגרסאות קופר גם ספורטיבי.

מיקרולינו הוא דוגמה לרכב המחדש את האיזטה רכב שהונע במנוע אופנוע, אבל מוזרותו בדלת המקרר שלו הפכו אותו לאייקון ורכב אספנות מבוקש.

המיקרולינו הוא דוגמה גם להחזרת רכב עבר כרכב חשמלי, זה גם מה שעושה פולקסוואגן למיניבוס שלה ב- ID BUZZ וזה מה שעשתה רנו בדגמי רנו 4 ורנו 5.

על פניו יש לנו את את כל המרכיבים להצלחה רנו 4 רכב שיצרו ממנו 8 מיליונים מתחילת שנות השישים עד שנות התשעים. ורנו 5 רכב שנמכרו גם מיליונים הפרשנות של רנו לרכב קטן שבגרסת GT העניק תחרות משמעותית לגרסאות הספורט של יצרניות אחרות.

רנו 4 היא מכונית שבעשור או שניים האחרונים לייצורה נחשבה כבר מיושנת, לאחר שמראש יוצרה בעיצוב ספרטני כדי להתחרות בסיטרואן דה שבו. (ראה פוסט קודם)

המכונית הזו אופיינה בתחזוקה קלה ופשוטה שמספר בעלים הרחיבו אותה ללא תחזוקה, מה שהקטין את מספר השורדות. הרצון לראות רנו 4 חדשה מומחש בערכה שמשנה את פני החזית של של מכונית Kei יפנית, סוזוקי לפין, לרנו 4.

רנו 4 על בסיס מכונית קיי יפנית, סוזוקי לפין שבאמצעות קיט המשנה את החזית שלה לרנו 4.

סוזוקי לפין הופכת לרנו 4

הדגם המחודש החשמלי של רנו 5 E-Tech אכן מייצר תחושה של דמיון רב לרנו 5 בגוף של מכונית מודרנית. נראה שזה היה קל יותר כיוון שרנו 5 לא הייתה מכונית מיושנת כאשר ייצורה הופסק. נראה שהמעצבים כיוונו לדגם ה-GT הן בעיצוב החיצוני הן בעיצוב הפנימי. 

רנו 5 (מקור NetCarShow.com)

רנו 4 (מקור NetCarShow.com)

העיצוב החיצוני של רנו 4  E-Tech החדשה גם נושא קווי דמיון רבים לרנו 4 הישנה. לי חבל שלא שילבו עוד אלמנטים כמו פנסי האיתות הצדדיים המעוינים בצורת הלוגו של רנו. בפנים מה שיש לנו היא עצלנות עיצובית. פנים הרנו 4 כמעט זהה לחלוטין לרנו 5, ולכן לא כולל אזכורים לעיצוב פנימי של רנו 4. 

מצאו את ההבדלים רנו 4 מימין מול רנו 5 משמאל (מקור NetCarShow.com)

האלמנט הבולט של רנו 4 היה ידית ההילוכים באמצע לוח המכשירים זה לא קיים. אלמנט אחר שהיה קיים גם בשנות השבעים היא מראה פנימי עומדת על לוח המחוונים. אין כאן שום אזכור לכך. את הרצפה השטוחה המירו בתאי אחסון שאולי מובן ברנו 5 אבל לא קשור לעיצוב רנו 4.

לו הם היו רוצים יכלו להשיג רבים מהמאפיינים של רנו 4 הישנה. 
ידית פתיחת הדלת של רנו 4 השינה הייתה חור אליפטי בדלת עם לוחית לחיתה בפנים מה הבעיה לייצר ידית פתיחה דומה הייתרון של ידית אליפטית שהיא סימטרית ניתן לייצר ידית אחת המתאימה להתקנה בכל הדלתות.
מראה על לוח המחוונים פשוט לשים את מסך המולטימדיה על רגל כפי שקיים למכוניות שאים להם מסך.

בשביל ידית היוצאת מלוח המכשירים  לא צריך ללכת רחוק. רנו היא שותפה מסחרית של ניסאן- מיצ'ובישי. לניסאן יש מכונית חשמלית קטנה ניסאן סאקורה שהידית שלה נמצאת בלוח המחוונים. אגב במכוניות קיי (Kei) יפניות זה די נפוץ כדי לשמור על מרחב במכונית קטנה, אגב זה לא פוגע בכמות תאי אחסון הזמינים במכוניות אלה.

לוח מכשירים ניסאן סקורה

ידית הילוכים ניסאן סאקורה

בדגמי רנו 4 האחרונים המתגים היו סביב לוח המחוונים שחולק לשניים מדים וחלק של נוריות אזהרה וחיווי.

היה נחמד אם נהג יכול לבחור תצוגה קלאסית שמדמה לוח מחוונים של רנו 4 משנות התשעים. גם חלק מהמתגים שמסודרים בתצורת פסנתר היו יכולים להיות כמו במקור סביב לוח המחוונים, כגון אלו שמופעלים שהרכב עומד כגון פנסי אזהרה וכדומה. את מתג החלונות לפחות בחלונות הנוסעים ניתן היה לשים קרוב לחלון כאשר תנועה קדימה פותחת אותו ותנועה אחורה סוגרת באופן דומה לחלון הזזה של רנו 4 הישנה.

בכלל באופן מוזר התהפכו היוצרות בין רנו 4 לרנו 5.  רנו 4 יוצרה מראש כמכונית ספרטנית לא מאובזרת, כיוון שנועדה להתחרות בסיטרואן דה שבו הלא מאובזרת. ברוב שנותיה הדלת כללה רק ידית פתיחה והחלון היה חלון הזזה ולוח המחוונים היה בסיסי. 

רנו 5 הישנה הייתה מכונית בת זמנה והאבזור שלה לא היה נחות משל מתחרותיה. 

בדגמים החשמליים החדשים הרנו 5 הדלתות האחוריות נעדרות כיסים או מחזיקי כוסות, אין ידיות אחיזה בניגוד לרנו 4 שם הם נמצאים. רנו 4 כוללת אפשרות לכיוון בלימה רגנרטיבית שאינה קיימת ברנו 5. רנו 5 היא רצה מהרנו 4 זה היה נכון במציאות אבל ההפרש היה קטן מאוד כאשר משווים את הרנו 5 בעלת 5 דלתות הישנה לרנו 4  הישנה.

רוב הבודקים אהבו את הרנו 5 למרות האבזור ומרווח הרגליים מאחור. זה כנראה בשל כך הדימיון בינה לבין רנו 5GT הישנה המוצלחת

נראה שגם כאן רנו מוכיחה את הסטיגמה על תעשיית הרכב הצרפתית שמעדיפה עיצוב על פונקציונליות.

בדרך כלל שמעבירים את ידית ההילוכים להגה זה כדי לפנות מקום על הרצפה לא למלא אותה בתאי אחסון (ראו איך ביונדאי עשו זאת באינסטר). לשני הרכבים יש תא מטען עמוק לרנו 4 יש גם תא מטען קדמי ואזורי אחסון בצדדי תא המטען. גלגל חלופי וערכת כלים הייתה שימוש טוב למקום האחסון במקון לאחסון של כבל הטעינה. ברנו 4 המגבה והידית היו מאוחסנים בתא המנוע ובגרסת הספארי הגלגל הרזרבי היה מאוחסן על מכסה המנוע.

המתחרות של רנו 5 ו-4 אינן נופלות מהן, במקום לייצר איזהו ייתרון בחרו בגימיקים עיצוביים. 

אחד מחשמלנו

הרכב הזעיר מסדרת ה Kei של הונדה קיבל כעת גרסה חשמלית מעניינת.

הונדה עומדת להשיק ביפן את הגרסה החשמלית של הרכב הזעיר שלה (Kei) N-ONE . אותו סיקרתי ברשומה קודמת. הבשורה המעניינת שיש רמזים שבניגוד למכוניות K עד היום זו תקבל גרסת הדה שמאלי שתאפשר שיווק שלה מחוץ ליפן במדינות שנוהגים בצד ימין. (עד היום מכוניות K לא יוצאו באופן רשמי מחוץ ליפן גם למדינות שנוהגים בהן בצד שמאל).

הגרסה החשמלית N-ONE e שונה במקצת היא מאבדת את מראה רטרו של הונדה 600 למראה מרובע במקצת, כנראה בגלל דרישות טכניות של החשמול. הרכב קצת יותר מעוגל עם פחות זוויות מאשר גרסת הבנזין.

N-one e תמונות אתר הונדה יפן

החזית שונה במקצת בגלל חוסר הצורך באספקת אוויר למנוע. החלק המרכזי השחור עשוי מפלסטיק ממוחזר וכולל שקע טעינה ושקע V2L לאספקת מתח למכשירי חשמל. צריכים לזכור שביפן המתח הוא 110 וולט ואם תיווצר גרסת הגה שמאלי העוצמת אספקת המתח כנראה תהיה נמוכה יותר.

הפנים נראה די דומה לגרסת הבנזין אם כי קצת פשוט ופחות מתוחכם (כנראה כדי לשמור על מחיר נמוך) עם מושבים האחוריים מתקפלים מעלה (כמו בקולנוע) או למצב שטוח בקו ישר עם רצפת תא המטען.

ישנן שלוש גרסאות אחת ללא מסך ושתיים עם מסך 9 אינץ' ושונות באבזור.

כמו כל מכונית K היא מוגבלת ל 47 קו"ט או 63 כ"ס. לגרסת הבנזין זה מספיק במיוחד לגרסה הידנית בעלת 6 הילוכים ששוקלת רק 840 ק"ג ונחשבת זריזה ומהנה לנהיגה. 

אך כל מכונית חשמלית סובלת ממשקל הסוללה. האם הונדה שמרה על משקל דומה לגרסאות CVT הנעה 4WD של 920 ק"ג? האם הונדה קיצרה במקצת את הרכב ופגעה במרחב כדי לשמור על משקל סביר וטווח סביר או פשוט ניצלה את המומחיות שלה בחשמל לייעל את הצריכה?

הטווח לרכב שמיועד לעיר הוא טוב 270 ק"מ בתקן WLTP, יש לזכור שליונדאי אינסטר בגרסה הבסיסית יש טווח של 266 ק"מ, ויריבה שלה ביפן בסגמנט K, ניסאן סקורה היא בעלת טווח זעום של 180 ק"מ. אין כוונון של בלימה רגרטיבית אבל יש שני מתגים אחד הפעלת מצב חסכוני והשני הפעלת נהיגה בדוושה אחת.

אז מה מקבלים פה מכונית עירונית חשמלית ל-4 נוסעים עם כל מה שהיינו מצפים ממכונית כזו ואף יותר: מיזוג אוויר, 6 כריות אוויר, מערכת בטיחות Honda Sensing הכוללת בקרת שיוט אדפטיבית (דבר נדיר במכוניות מיני מחוץ ליפן) ומערכת מולטימדיה Honda Connect. 

מבט על הרכב מראה שהונדה מנסה לשמור על מחיר סביר לרכב חשמלי העיצוב אינו מקורי כמו בגרסת RS של מנוע הבנזין, מספר הצבעים שהרכב זמין נמוך יותר ואין אפשרות לצביעה דו גונית.

דף חלק

יצרנית אמריקנית חדשה Slate Auto שואפת לייצר את גרסה חשמלית זולה של אחד מהאייקונים האמריקנים טנדר Pickup Truck.

בואו נוריד את מה שתמיד אומרים שמציגים את החברה ג'ף בזוס הבעלים של אמזון השקיע בחברה. אם לי היה כסף פנוי כמוהו גם הייתי משקיע. יופי פרקנו נמשיך.

המטרה של היצרנית (אתר) היא לייצר בארה"ב טנדר קומפקטי חשמלי במחיר שווה לכל נפש. לצורך כך היא  נוקטת בגישה של גרסה בסיסית לא מאובזרת.

כמה לא מאובזרת?

בגרסה הבסיסית חד קבינה אין חלונות חשמל יש את הידית ההיסטורית לפתיחה ולסגירה של החלונות. אין מסך חוץ מלוח המחוונים אין מערכת שמע. יש מערכות בטיחות ומזגן וכמובן טווח נמוך של כ-240 קילומטרים (הסוללה הגדולה כ-386 ק"מ). 

גרסה בסיסית תמונות מאתר החברה

וכמו במודל T ניתן לקבל את הגרסה הבסיסית בכל צבע בתנאי שהוא יהיה... צפחה (כמה מפתיע לאור השם של הרכב). האמת שזה לא נכון כיוון שבמסגרת האבזור הרחב שמציע היצרן ניתן לקבל עיטוף (wrapping) של הרכב במגוון של צבעים. ניתן לקבל את הרכב עטוף מהיצרן או לקבל ערכת עיטוף ולהחליט אם תדביק אותה על הרכב בעצמך או בעזרת מומחה.

מה שמעניין ברכב הוא אבזור שמאפשר להפוך אותו מטנדר חד קבינה לרכב דו מושבי (עדיין רק שתי דלתות) עם הוספת ספסל אחורי ושתי ערכות של סגירת ארגז המטען. לפי טענת החברה מומחה יכול לעשות את השינוי מטנדר ל-SUV בחצי שעה.

תוספת פאסטבק

סגירה SUV מרובעת

רגע אמרתי זול, כמה זול?

טנדר כמו פורד מאבריק ויונדאי סנטה קרוז עולים בגרסה הבסיסית קצת מעל 28,000 דולר. מוצגים אחרים עולים יותר. מחיר SLATE כתוצאה מביטול הקלות המיסוי לרכב חשמלי ע"י ממשל טראמפ  ההטנדר לא יעלה פחות מ-20,000 דולר. המחיר יכול להגיע קרוב יותר למאבריק ולסנטה קרוז שהם מאובזרים יותר אבל לא חשמליים (למאבריק יש גרסה היברידית). היצרן טוען שזה יהיה באמצע ה-20 אלף.

יש ספקניים בנוגע לסיכויי ההצלחה אבל אני חושב של-SLATE יש סיכויי הצלחה טובים.

עיצוב: SLATE משתמש בעיצוב הקופסתי הרגיל של טנדר סטנדרטי. הוא נראה כאילו יצא מקטלוג רכב משנות השבעים.

התאמה אישית: או כמו שמכנים זאת בארה"ב קסטומיזציה. האמריקנים אוהבים לשפר, לשפץ ולהתאים את הרכבים שלהם יעידו על כך עשרות עסקים, תוכניות טלוויזיה וירידים בנושא. הרכב הזה ממש מאמץ את הקסטומיזציה והמראה השגרתי שלו גם מעניק לגיטימציה לשיפור ולייפוי. 

הטעם האמריקני: אני מתכוון לכך שלאמריקנים לא אכפת לנהוג ברכבים בסיסיים. הם נוהגים בטנדרים ישנים משנות השבעים והשישים עם פחות מותרות מה-SLATE. יש רכב שטח מהעבר שה-SLATE מזכיר International Scout שכיום הוא רכב נחשק שמחירו עולה.

תשלומים: הספקנים אומרים הרכב זול אבל אם אתה רוצה צבע, רדיו חלונות חשמליים, מערכת שמע, ערכת SUV הרכב כבר לא כל כך זול. כן, אבל בגלל שהרכב בסיסי כל התוספות האלו הן אפשריות מאוחר יותר כאשר יהיה לבעלים כסף. הבסיסיות של הרכב אומרת שאולי תוכל לקנות תחליפים באינטרנט או לייצר בעצמך אבזור שניתן להרכיב ברכב. 

אין טעם ואין ריח

פתגם ידוע אומר "על טעם וריח אין מה להתווכח" אך קורה שמשהו לא רק שאינו נחוץ אלא גרוע יותר מהדבר אותו הוא אמור להחליף. להלן רשימה של דברים כאלו.

מסך מרכזי

הולך וגדל מספר הרכבים שכמעט כל תפעול הרכב מופעל מהמסך. היצרן חוסך בצמות חיווט לבקרים אבל התפעול נפגע. ראשית קלות ההפעלה תלויה בממשק, ממשק גרוע ייאלץ לעבור בין תפריטים בעת נהיגה זה לא רצוי. האם מצפים שכדי להנמיך את עוצמת המזגן או לשנות את כיוון זרימת האוויר על הנהג לעצור את הרכב בשוליים?! נהגים נתקלים בתופעה הם מנסים להפעיל משהו מהמסך ואז מערכת הבטיחות מצפצפת להזהיר שהנהג לא מסתכל על הכביש. דיבור גם באמצעות הפעלה קולית תלוי ראשית ביכולתה של המערכת לזהות נכונה את המילים וגם הוא מסיח את דעת הנהג שמתרכז בתגובת המערכת לדבריו. גרוע ביותר הוא החיקוי של טסלה שמבטל את לוח המחוונים ומציג מסך ראשי ושוב מערכת אזהרת הסחת דעת של הנהג מצפצפת רק בגלל שהוא ניסה להסתכל מהי מהירות הרכב.

ידיות נסתרות

ברכב שיש בו מראות לידיות נסתרות אין כל השפעה על האווירודינמיות למעשה גם אם לא היו מראות השיפור הוא זניח לעומת ידיות רגילות. נוסיף לכל שהן נחותות ארגונומית ושיש תקלה במצבר נחוץ הליך חילוץ הידית. והאמת גם התרומה לעיצוב מוטלת בספק יש רכבים נאים עם ידיות רגילות. זה סתם גימיק.

ערכת תיקון צמיג

זו כבר בעיה בטיחותית. הערכה יכולה לתקן נקר רק בסוליית הצמיג שגודלו אינו מעל 4- 6 מ"מ אם החישוק לא פגום ואם לא פג התוקף שמצוין על מכל חומר האיטום (בד"כ שנתיים). למה זה דומה לכך שתוכל להתרחץ רק אם אף אחד אחר בבית לא פתח ברז או משתמש באסלה. המדהים שגם ברכבי שטח ומשא חשמליים יש ערכת תיקון לרכב שמיועד לפעול בתנאים קשים. הסיבה לערכת תיקון נבעה שברכבים החשמליים הראשונים לא היה מקום בגלל הסוללה ומשקל הגלגל החלופי המגבה והכלים הקטין את הטווח. כיום הטווח הוא ארוך לחלק גדול מהרכבים יש לא רק תא מטען גדול אלא גם תא מטען קדמי לכן אין שום בעיה לקחת גלגל חלופי וכלים. ייתכן שנסיעה ברכב חשמלי ביום חם מאוד או קר מאוד תוריד את הטווח יותר מאשר גלגל חלופי וערכת כלים.
(האם טסלה הייתה מצרפת הערה כה ארוכה לגלגל חלופי?)

טעינה אלחוטית לטלפון

מטען אלחוטי לטלפון הנייד הוא מאפיין נחמד כאשר הוא מתוכנן כראוי, כאשר הוא אינו מתוכנן כראוי הוא דומה לניסיון להתקין פטיפון ברכב - מיותר. אם המטען האלחוטי לא אוחז את הטלפון בכל תנועה או קפיצה של הרכב הטלפון זז והטעינה נפסקת זמנית או לגמרי. האמת שרוב טלפונים גם כיום אינם כוללים מאפיין טעינה אלחוטית אולי עדיף היה להוסיף שקעי USB. 

גג זכוכית ללא וילון

נחמד לנסוע ברכב ולהביט לשמים אבל הצרה שאנחנו לא צמחים וגם כאשר הזכוכית מסננת UV עדיין נכנסת מספיק קרינה כדי להפוך את פנים הרכב לחממה.

דלת תא מטען ללא מגב

מה שטוב בדלת תא מטען היא האפשרות למגב אחורי שבמקרה שיורד גשם או ניתז בוץ ניתן לנקות את החלון כדי לשפר את הראות לאחור. כמה כלי רכב בשם העיצוב והאווירודינמיות החליטו לוותר עליו. אולי זה פשוט כדי לחסוך בכסף אבל בכמה מהם יש גג נפתח שכנראה עולה יותר ממגב אחורי.

דונפנג בוקס - דוגמה מייצגת

מושב אחורי לא חצוי

כמה רכבים סינים (קטנים דווקא!) החליטו שהמושב האחורי יתקפל כולו ואין אפשרות לקפל רק חלק ממנו.  אם אני רוצה לקחת מטען גדול אני מוגבל לנוסע במושב הקדמי בלבד. העובדה שמאפיין קיפול חלקי של המושב האחורי קיים במכוניות זולות יפניות ואירופיות מוכיחה שמדובר רק בתכנון לקוי.

פנסי איתות אחוריים זניחים

נראה שכמו נהגים מסוימים יש יצרניות רכב שחושבות שפנס איתות הוא לא חשוב, בייחוד זה האחורי. יש כאלו שמתקינות אותו בפגוש, כדי שאם דלת תא המטען פתוחה ניתן לראות את הפנסים. אבל רוב הזמן הרכב נוסע עם דלת תא מטען סגורה וכשרכבים קרובים לא רואים שהרכב לפני או בנתיב הסמוך מאותת. 

יש יצרניות שפנס האיתות האחורי קטן באופן משמעותי מפנסים אחוריים אחרים הם שכחו שצריך לראות אותו גם ביום שאז האור פחות נראה והגודל משפיע.
הגדילו לעשות היצרנים האמריקנים שפנס האיתות הוא גם פנס הבלימה ולכן הוא אדום ולא צהוב או כתום. הסיבה היא קמצנות. הוכח שפנס איתות צהוב/כתום נראה יותר מפנס איתות אדום (שגם מבלבל). האמריקנים יודעים שצהוב הוא צבע בולט לכן הם צובעים את אוטובוסי בית הספר בצהוב שייראו למרחוק.

פנס אחורי ג'יפ רנגלר

יש לציין שהיצרנית עם חלק גדול בליקויים האלו היא טסלה, שיצרניות סיניות רבות מחקות אותה.
היצרנים הסיניים אוהבים גימיקים ומעדיף אותם על פני רכיב שימושי שאינו מוסיף לעיצוב.

במחיר הנכון?

אני בטוח שכבר קרה לכם שראיתם מכונית הסתכלתם עליה ובמפרט שלה ושאלת את עצמכם למה היא עולה ככה?

מחיר של מכונית הוא דבר די מסובך הוא כולל לא רק את עלויות הייצור (שכר עבודה, חומרים, אופן הייצור) השינוע, אלא גם את היוקרה שמייחסים לה, המוניטין של היצרן וכיו"ב ועל זה נוסיף את רווחי היבואן.

השיטה הטובה ביותר לראות האם המחיר מוצדק הוא להשוות אותה לרכב דומה במפרט וביוקרה. טנדר אחד לטנדר אחר מכונית יוקרה למכונית יוקרה אחרת.

מכונית סינית חשמלית קומפקטית ב-129,900 משתלם? 

יש לנו את ליפמוטור T03 ב-109,900 (הוזלה ל-90,000) שנחותה ממנה בגודל ובאבזור הפנימי אבל עולה עליה במערכות בטיחות שחלקן אקטיביות ומכונית ברמה זהה ל-JAC 30 דונגפנג בוקס עם מערכות בטיחות אקטיביות שבהשקה נמכרה במחיר של ליפמוטור T03 וכיום נמכרת ב-113,900. 

אין שום הסבר שיכול להסביר את ההפרש של 16,000 ש"ח מהבוקס ועוד במכונית אינה משווקת באירופה כי היא לא מתאימה לתקינה האירופית. 60 ק"מ יותר בטווח זה יפה אבל זה מגיע עם טעינה ארוכה יותר בגלל סוללה גדולה יותר שרטן יותר מהבוקס ב-16 ליטר.

לקבוצת מחיר זו עתידות להצטרף הסיטרואן E-C3, גרנדה פונטו והיונדאי אינסטר כולן מתאימות לתקינה אירופית עם מערכות בטיחות פעילות.

אבל מי שיחפש ימצא שיש מכונית זהה משווקת באירופה ובמדינות אחרות עם מערכות בטיחות אקטיביות. 

מזכיר לכם משהו? את הסיבוב הראשון של ליפמוטור T03 בגרסתה הקודמת  שהגיעה ללא תקינה אירופית כאשר הייתה לה גרסה דומה לזו שמשווקת כיום אם מערכות בטיחות אקטיביות.

באתר המשווק באמירויות תוכלו למצוא ששם היא משווקת עם מערכות בטיחות אקטיביות כולל בקרת שיוט אדפטיבית.

ובסרטון זה תוכלו לראות שבדגם שמשווק בנורבגיה בהפעלת האיתות מוצגת במסך תמונה מהמצלמה בצד שבו הופעל האיתות.

ויש לומר שזה אינו הרכב הגרוע ביותר שיבואן זה מייבא. הוא מייבא מיני קרוסאובר בעל שתי כריות אוויר בלבד.

האשמה אינו ביבואן שמנסה להרוויח גם ממכירת רכב נחות, אלא במשרד התחבורה שמאשר רכבים שאינם עומדים בתקינה אירופית.

עדכון:
כנראה שהמכירות לא מעודדות ולכן הוא ייבואן פתח במבצע למוניות במחיר של 89,900 ש"ח לפני מע"מ שזה 106,082 ש"ח. אני מניח שהיבואן לא מוכר את המכוניות בהפסד לכן כיצד ניתן להסביר הפרש של מעל 20,000 ש"ח???

שניים סינים

 שניים סינים עמדו בצד הכביש... וזה יכול להיות גם שלושה או יותר ייתכן שתתקשו להבדיל ביניהם או שתהיה לכם תחושת דז'ה וו.

אני מתכוון לרכבים סינים. הסינים למדו לייצר רכבים חשמליים, את חלקם ניתן להגדיר כטובים, תמורה טובה למחיר אבל מעטים אם בכלל ניתן להגדיר כיצירתיים.

מה שקרה ברכב הוא גם מה שקרה עם האייפונים, הסינים חיקו את האייפון והצליחו לייצר טלפונים טובים. כאן הסינים חיקו את טסלה, אבל מתברר שרכב הוא מוצר מסובך יותר.

מה שאופייני לטסלה ידיות קופצות, הפעלה של מערכות מהמסך הפחתה רדיקלית של מספר המתגים ומלא טכנולוגיה ומערכות בטיחות נמצא ברכבים סיניים וככל שהרכב יוקרתי יותר ניתן למצוא בו יותר. אבל אליה וקוץ בה, בעוד שניתן למצוא סרטים של טסלה שנוסעת ללא התערבות של הנהג לא הייתי ממליץ לעשות זאת ברכב סיני (זה לא מומלץ גם שמדובר בטסלה).הטכנולוגיה הסינית טובה ככל שתהיה לא הגיע לרמה של טסלה ואלו שקרובות אליה ברמה כבר קרובות אליה במחיר ואז נשאלת השאלה האם עדיף המקור או החיקוי?

יש דבר שקרה לאייפון לאחר ג'ובס הוא החל לקחת תכונות ממתחרי אנדרואיד למשל גודל מסך מספר מצלמות ועוד. את זה אנחנו לא רואים בטסלה. טסלה שומרת על הדרך שלה אבל אין חובה ליצרניות הסיניות לעשות זאת, בייחוד לקחת את הדברים הלא טובים מטסלה.

יש לציין שלטסלה יש לה מגמה של פישוט: ללא לוח המחוונים, מיעוט פקדים, ידיות שטוחות ושמות שהם מספר או אות. זו מדיניות, אצל הסינים זה סתם חיקוי ללא שום הצדקה. 

טסלה נוקטת במדיניות של צמצום מתגים גם בדברים שלא הייתם חושבים עליהם כמו פתיחת חלונות והדלקת פנסים. טסלה יכולה "אולי" להציע תחליף באחת ממערכות הפעלה הקוליות הטובות ביותר, לא כך הדבר ברכב סיני. ישנן מספר יצרניות סיניות כמו BYD שעדיין משאירות מספר מתגים כמו יצרניות אירופיות (אם כי היא סיגלה כסימן גימיק של מסך מסתובב שלא בטוח שתמיד תורם לשימושיות). 

דוגמה טובה לכך היא דונפנג בוקס מכונית חשמלית שאמורה להיות במחיר של סופר מיני בנזין אירופית, יפנית או קוריאנית.

בסרטון הזה תוכלו להתרשם ממנה

יכול להיות שהשאלה הראשונה שתהיה לכם היא למה קוראים לה BOX?

אפשר להבין מדוע NISSAN CUBE נקראת ככה היא נראית כמו קובייה.

מקור ויקיפדיה

 לעומתה הבוקס נראית כמו סמארט 3 מקדימה (זה לא דבר רע כי היא נבנתה בשיתוף עם מרצדס)

ומאחורה היא נראית כמו סוזוקי כלשהי. במקור היא נקראה 1 Nammi שלפי גוגל טרנסלייט  פירושו סוכריות באיסלנדית, שם חמוד למכונית מיני שמשתווה לשמה של מכונית K חשמלית של ניסאן - סאקורה (פריחת הדובדבן).

לבוקס יש ידיות קופצות סתם גימיק מטופש. הידית פחות נוחה ארגונומית ונראית חלשה יותר. הידית לא פוגעת משמעותית בגרר, במיוחד שהמראות הן הגורם העיקרי להגברת הגרר. נשאלת השאלה אם זו לא מכונית ספורט בשביל מה כל כך חשוב כמה שברירי אחוזים של גרר???

בין העומס של מתגים וריבוי אפשריות ההפעלה של יונדאי לבין העדר המתגים של טסלה יש דרך ביניים שלא רק רואים בחשמליות אירופיות אלא גם במכוניות חשמליות זולות סיניות. 

תא כפפות כמגרה הוא גימיק יפה, לא בטוח לגבי שימושיותו כמגש עבודה. אם כבר מעתיקים למה לא תעתיקו את האחסון במכוניות K יפניות שם דחפו תא אחסון בכל חלל פנוי. כל כך הרבה אחסון ואפילו ניתן לעבור בין מושב הנהג למושב הנוסע הקדמי במקרה שחנו קרוב לדלת הנהג כיוון שאין אי ענק שמפריד בין המושבים.

הסאקורה שהזכרתי קודם וגם כתבתי עליה כאן, היא בעלת מרווח רגליים וראש מצוינים מקדימה ומאחורה למרות שהיא קצרה במספר מילימטרים מהבוקס. נכון זה בא על חשבון תא המטען המיניאטורי אבל ניתן להזיז קדימה את המושבים האחוריים לקבלת תא מטען סביר או לקפל מושב אחד להסעת שני נוסעים ומטען. ומה בבוקס? כמו במיני דולפין המושב האחורי אינו מחולק ומתקפל רק בשלמותו כלומר לא ניתן להסיע נוסע במושב האחורי וגם להרחיב את תא המטען. פגיעה חמורה בשימושיות. 

אני לוקח שוב את ניסאן סאקורה כקנה מידה. השוואה ביניהם נראית שהבוקס עולה על הסאקורה במערכת ההנעה והחשמל, סוללה גדולה טווח ארוך ואפשרות לטעינה מהירה יותר.  יש לזכור שהסאקורה היא מכונית עירונית והסוללה הקטנה לא מצריכה טעינה מהירה כל כך ומפחיתה את משקל הרכב. העובדה שהיא מיועדת לעיר שם הנסיעה מלווה בעצירות רבות אומרת שהיא גם תיטען מבלימה רגנרטיבית. לסאקורה יש גם נהיגה בדוושה אחת שעוזרת בנסיעה בעיר ולטעינה (איפה שכנראה גם הבוקס תבלה לעתים קרובות). נכון לבוקס יש יתרון בנפח מטען, אבל היתרון נעלם שזה בא על חשבון העדר נוסעים במושב האחורי שמרחיבים את תא המטען.

המבחן הפשוט ביותר הוא: אם אני נוסע ליפן או לסין ושוכר אחת מהן, כמה יהיה לי קל להפעיל אותה למרות שמערכת ההפעלה היא בשפה המקומית.

לסאקורה יש יתרון ברור כיוון שהיא בנויה כמו מכונית רגילה עם בקרים ופקדים עם סמלים אוניברסליים ופחות מסתמכת על מסך, יהיה לי קל יותר להפעילה מהבוקס, שכנראה תשקיע בה חמש דקות בחיפוש לחצן התנעה אם אינך יודע שאינו קיים.

אני מבין שמטען אלחוטי לטלפון הוא אביזר כנראה זול אבל אם הוא אינו כולל אפשרות לקיבוע הטלפון הוא למעשה יותר גימיק. נשאלת השאלה מה הוא עושה ברכב זול כיוון שרוב טלפונים בעולם לא תומכים בטעינה אלחוטית ואלו שכן הם יקרים. הוספת עוד שקעי USB הייתה עוזרת באותה מידה ואף יותר לטעינה.

ואם פתחתי ביצירתיות הנה הצעה, לכלול ברכב גלגל חלופי. תא המטען של בוקס הוא עמוק מספיק לגלגל מלא ובתא המנוע יש מקום לגלגל קומפקטי. ואולי פשוט תעתיקו מעצמכם. המכונית החשמליות העירוניות הזעירות הסיניות הן בעלות ספסל אחורי חצוי ובקרים יחד עם מסך גדול.

אל תקר

לרכב שלכם יש גלגל חלופי (גלגל ספר), אולי אפילו בגודל מלא? זכיתם!!! צמיג חלופי הופך לפריט נדיר יותר ויותר בכלי רכב. וללא כל סיבה!

ראשית נתחיל בכך שתקר הוא מהשורש קרה, כלומר המשמעות אירוע תקלה ולאו דווקא נקר - נקב בצמיג.

ערכת תיקון צמיג החלה במכוניות היברידיות וחשמליות. הטיעון היה הסוללה תופסת מקום ולכן אין מקום לגלגל חלופי. במהלך הזמן התברר שזה שקר במכוניות חשמליות כיוון שמתחת לרצפה יש להם תא לכבלי מצבר וערכת תיקון ולרבות מהם יש בתא המנוע תא מטען קדמי. 

טיעון נוסף היה המשקל שפוגע בצריכת החשמל ובטווח של הרכב. היום שיש רכבים רבים בעלי טווח של מעל 400 ק"מ ואפילו מעל 500 ק"מ זה טיעון סרק. מה גם שמה ששוקל הרבה ברכב חשמלי היא הסוללה ששוקלת מאות ק"ג. יעילות הסוללות עולה והטווח גדל בהחלט ניתן להקטין מעט את הסוללה ואת הטווח בשביל גלגל חלופי.

מה כל כך נורא בערכת תיקון צמיג?

פתחו את ספר הרכב וקראו את התנאים:

• הנקב לא יכול להיות גדול מ-4 עד 6 מ"מ.
• התיקון חייב להיות בסוליית הצמיג ולא בדופן.
• לחומר האיטום יש תאריך תפוגה של כשנתיים.

גם אם כל הנ"ל נכון ייתכן שלא תוכלו לתקן את הצמיג.
למעשה יש סיכוי גדול שבמקרה של נקר (פנצ'ר) לא תוכלו לתקן את הצמיג ותיאלצו לקרוא לגרר. לעומת ערכת התיקון, צמיג החלופי גם אם הוא לא בגודל מלא וגם הוא די ישן, תוכלו להחליף את הצמיג ולהמשיך לנסוע לפחות עד לפנצ'רייה.

אז בוא נאמר את האמת, למה יש ערכת תיקון? כדי לחסוך עליכם כסף וגם כי אתם משתמשים לעתים רחוקות בגלגל החלופי.

אבל המצב הדרדר אם זה התחיל במכוניות היברידיות וחשמליות משם לקטנות בנימוק שאין מקום לגלגל חלופי (שקר!!!) זה הגיע לשאר המכוניות. חברת KGM (לשעבר סאנגיונג) הקוריאנית כוללת ערכת תיקון בטנדר מוסו בעל הנעה 4X4 כלומר בעל סיכוי גדול שייסע בשטח, שם גדול הסיכוי שיתרחש נקר. וכן ב-SUV רקסטון בעל 7 מושבים אבל אין מקום לגלגל חלופי!

ראוי שגופי הבטיחות שבודקים רכב כמו EURO NCAP יורידו ניקוד על העדר גלגל חלופי. צמיג חלופי בגודל מלא מספק רמת בטיחות זהה למקורי, ערכת תיקון מספקת רמת בטיחות נמוכה יותר וייתכן אף נמוכה יותר מצמיג חלופי קומפקטי.

רכבתי במשך כעשר שנים על אופנוע ואני יודע כמה מרגיז שיש נקר שלא ניתן לתקנו עם חומר איטום (פאסט) וצריך לחכות לגרר. (אגב באופנוע זה הליך קל יותר שמים אותו על רגלית האמצע וניתן לסובב את הגלגל כדי לפזר את חומר האיטום מבלי לנסוע).